בחודש האחרון, 
בזמן פגישה עם מכרים, קולגות, לידים
ציינו בפניי שוב ושוב 
את ההתפעלות מהמייל היומי.

לא מדברת על התוכן המעולה שאני שולחת, או הכתיבה הסוחפת (החמאתי לעצמי, אה 😉 )

מדברת על ההתמדה. 5 ימים בשבוע, כל שבוע.

עכשיו זה קטע…
כי בעיני זה נראה הדבר הכי הגיוני ולגיטימי לעשות
עד רמה שכשאני לא עושה את זה, זה מציק לי. כואב לי בגוף…
ואצלי הכל התחיל בכלל אי שם ב2017
בסיור שעשינו כל המנטורים, ועידן וולר אמר לנו שם בקיסריה, 
מיד לאחר ההדגמה של החמור
״מהיום, כל אחד ואחת מכם כותבים 5 ימים בשבוע.״

אני לקחתי את הפקודה ויישמתי
והיום,
זה מוזר לי שזה לא הסטדרט של אנשים…
ויותר מזה, שהם מתפעלים שאני עושה את זה

אז הבוקר חשבתי לעצמי…
האם העלאתי לעצמי את הסטדנרט בזכות ההרגלים?
שזה מרגיש לי מובן מאליו לעשות את זה כי התרגלתי?

או שסטנדרט גבוה יוצר הרגלים כדיי שנוכל להגיע לסטנדרט?

לכאן או לכאן,
הרגלים קטנים ישפרו אתכם (ואת העסק) במאות אחוזים
אם רק תקפידו עליהם

זה יכול לעניין אותך

השאר תגובה