שמעת פעם את המשפט
"את.ה האויב.ת הגרוע ביותר של עצמך"?
במשך לא מעט שנים (ועדין גם היום) אני מוכיחה לעצמי שוב ושוב שהרדם היחיד ששם לי רגל זו אני.
אני שופטת את עצמי, מורידה לעצמי את הבטחון העצמי
מתייחסת לעצמי שונה לגמרי מאיך שאני מתייחסת לאנשים אחרים, לחברים.
ואז, ביום אחד, הגיעה ההארה
(לא באמת ביום אחד… עם הרבה עבודה, קריאת ספרים ויציאה מאזור הנוחות)
מבינה למה עם עצמי אני כל כך קשה אבל ההפך הגמור עם החברות הקרובות שלי
וזה היה היום שבו הדברים התחילו להשתנות עבורי.
התחלתי לעשות כל מה שיכולתי כדי להיות החברה הכי טובה של עצמי
וחלק מלהיות החברה הכי טובה שלי הוא איך אני מתייחסת לעצמי כשאני עושה טעות.

זה לא משנה כמה זה משפיל זה…
או מה ההשלכות…
או מה תצטרך.כי לעשות כדי לפצות על הטעות שלך…
תמיד אפשר לעשות משהו בנידון.
קח.י את האחריות ונסה.י ללמוד מהנסיון ולייצר סיסטמים כך שלעולם לא תעשה.י את האותה הטעות שוב.
סלח.י לעצמך ותמשיך.כי הלאה.
לא משנה מה.
לקח לי יותר מדיי זמן להבין את זה… והמחיר ששילמתי הוא לא קטן…
זה לא שאת.ה צריך.כה להיות כל כך קשה עם עצמך.
כי בסופו של דבר זה משמש כתירוץ להפסיק או לוותר.
או שאת.ה משתמש.ת בזה כתירוץ ללכת לכיוון אחר.
בזמן שמה שאת.ה צריך.כה לעשות הוא להפוך לחבר.ה הכי טוב.ה שאת.ה צריך.כה
החבר.ה שדוחף.פת אותך ועוזר.ת לך כשצריך
כך מתייחסים אל חברים אמיתיים.
תפסיק.י להיות האויב.ת הגרוע.ה ביותר של עצמך.
ותתחיל.י להיות חבר.ה במקום.