אם יש משהו אחד שעוד לא הבנתי
בין אם זה בספורט או בעסק
זה איפה אני שמה את הגבול.
מתי כואב לי מדיי כדיי להתאמן או שזה רק פינוק
מתי אני נותנת יותר מדיי וצריכה להתחיל לחייב על זה
איך אני יודעת מתי לשים את הגבול?
דוגמא טרייה מהבוקר:
לקוח שלי שאל אותי אם אני יודעת לשים רקע בסרטון במקום מסך ירוק
(ואם תהיתם, אני לא יודעת)
אז האופציה הראשונה היא לענות ב: לא.
ושילך לחפש מישהו שיעשה את זה
אבל אני לא כזאת…
אני מוצאת פתרונות!
אז בדקתי… חיפשתי בגוגל
עבדתי לפי ההנחיות ועדיין… לא צלחתי
אז עניתי לו: ״לא הצלחתי כרגע, אני אבדוק יותר מאוחר״
כשהמאחורה של הראש אומר לי
״עזבי אותך מלבזבז על זה זמן, תגידי לו שימצא עורך וידאו שיעשה את זה״
ואז הקול הקדמי בא ואומר
״המנטרה שלך זה לתת לעסק כל מה שהוא צריך כדיי להתקדם. איך את יכולה ככה סתם להעיף אותו לאיש מקצוע אחר? קחי אחריות!״
והדילמה הזו קוראת לי כל יום
כי גם ברגע שאני מוצאת את הפתרון,
אני גם לא יודעת לקבל על זה את הכסף
(מצחיק שהתלבטתי בין לדרוש ולבקש… שני מושגים שבעיני לא צריכים להתקשר עם כסף…)
אשמח לשמוע ממך
איך אתם שמים את הגבול שלכם מול הלקוחות?
איך אתן יודעות מה הוא הגבול?
קוראת הכל
(ומגיבה! 😉 )