בואו נודה באמת – אנחנו רואים אחד את השנייה דרך מסך.
דרך פוסטים ערוכים, סטוריז עם פילטר, ווידאו עם חזרות.
אני רואה את מה שבחרת לשתף.
את הקול הכי ברור שלך, את הזווית הכי מחמיאה שלך, את המסר הכי מהוקצע שלך.
אבל האם אני באמת מכירה אותך?
והאם אתם באמת מכירים אותי?
את מה שמאחורי המילים.
את הרגעים שבין ההצלחות, ואת הסיפור שהוביל אליהן.
אנחנו מדברים כל כך הרבה על “קהילה”, “נוכחות”, “חיבור אנושי” –
אבל מתי באמת עצרנו להכיר?
לא את האווטאר שלך. לא את הדמות שרצה בריל או בכותרת.
אותך. עם השאלות. עם המחשבות. עם החלומות.
אז חשבתי… אולי הגיע הזמן.
בלי פילטרים, בלי לייקים, בלי אלגוריתם באמצע.
☕ אם בא לך לקבוע איתי שיחה של אחד על אחת (או אחת על אחת) –
פשוט להכיר. באמת.
לשמוע מי את.ה להבין איפה את.ה נמצא.ת ולראות אם אני יכולה לעזור.
הקפה עליי.
נ.ב
ביקשתי מchatgpt להכין תמונה שלי בבית קפה על בסיס תמונות שהעלאתי אליו
אני פחות רואה את הדמיון אבל אשמח לשמוע מכם, איזה מהתמונות יותר דומה? 🙂

