כשאני שומעת את המשפט ״צייר לי כבשה״ זה ישר מחזיר אותי לספר 
״הנסיך הקטן״ שמתוכו גם הבאתי את התמונה הזו…

אתמול שאלתי אותך מה רואים כאן…
בפועל, אנחנו כמבוגרים זה נראה לנו כובע
לא בדיוק ישר, לא בדיוק ציור מקצועי

אבל בפועל… בפועל יש כאן משהו אחר לגמרי 

מבחינת הנסיך הקטן, הוא צייר נחש שבלע פיל.

משהו שנראה לנו מאוד הגיוני כשמציירים לנו את הפרטים המדוייקים.

אז למה המח שלנו מחווט לחשוב x ולא y?
למה כשאנחנו שומעים רעש, יש לנו אינסטקט להתגונן ואז לבדוק מאיפה זה הגיע?
והכי חשוב… מה אנחנו עושים כשאנחנו מגיעים למקום חדש שאנחנו לא יודעים עדיין?

במהלך ההתבגרות שלנו אנחנו לומדים, מתחנכים.
כמו שמצפים מאיתנו ללמוד לא לדחוף את האצבע לשקע ולא לשים את היד באש,
החברה, הסביבה, מערכת החינוך מלמדת אותנו התנהגויות ותגובות שעבדו להורים שלנו (ואולי גם לדורות לפניהם) אבל לנו… אבל לא כל כך מתאימים
ואנחנו עדיין מתנהגים ככה, כי זה מה שלמדנו. 
והיום קשה לנו לדעת מה נכון.
מה שלימדו אותנו או מה שאנחנו שומעים היום…

אז בואו לצהריים של מחוץ לקופסא, 
צהריים שבו נבין למה דרך החשיבה שחונכנו עליה תביא אותנו לבינוניות ולמירוץ עכברים
ואיך, כמו הפיל בכובע, אפשר לייצר חיי עושר בלי להכנס תחת ההגדרה של ״רמאים, שקרנים או רודפי בצע״
הרשמה 
https://shirarafalovitz.com/?cartflows_step=10x-super-life-webinar

You may also like

כתיבת תגובה