admin יש אנשים ששונאים התחלות חדשות
חלק שונאים את העתיד הלא ברור
וחלק… שונאים לסכם את מה שהיה…
אני מרגישה שאנשים מתאבלים ומבזבזים אנרגיה על
– המטרות שלא קלעתי.
– החלומות שעדיין מחוץ להישג יד.
– הרגעים שנתתי להם לחמוק.
במהלך השנים, למדתי בעצמי משהו…
אי אפשר להתעסק כל החיים ברשימות
מה שלא הצליח
ומה שהצליח ברמה מושלמת
החיים הם צמיחה.
וצמיחה זה דבר מבולגן
זה אותם הלילות שבהם את בוכה כי אין לך מושג איך להמשיך – והאומץ השקט שנדרש כדי להתעורר ולנסות שוב.
זה הטעויות שאת עושה – והשיעורים שהם מלמדים אותך.
אלה החלומות שמרגישים כל כך רחוקים – והצעדים הזעירים שאת נוקטת בדרך אליהם בכל מקרה.
אז, בואי נעשה הסכם היום
את ואני.
במקום להילחץ מהחלטות, למדוד את הערך שלך לפי מה שלא נעשה, או לנסות לייצר את ה"רגע" המושלם, בואי ננסה משהו אחר.
קחי נשימה.
הַפסָקָה.
ועכשיו תחשבי
דבר אחד שאת גאה בו בשנה הזו?
גדול או קטן, זה לא משנה.
רק דבר אחד שגורם לך להרגיש כמו, "כן, עשיתי את זה!!!"
שנה שלמה זה הרבה מה לסחוב, וגם אם היא לא הייתה מושלמת, היתה לך כאן הצלחה!
וזה ראוי להכרה קטנה, את לא חושבת?!
אחרי זה קחי לעצמך עוד רגע קטן ותחשבי
דבר אחד שאת מוותרת עליו
אולי זה פחד.
אולי זה פרפקציוניזם.
אולי זה רק הרעיון שאת צריכה להבין הכל.
ודבר אחרון…
דבר אחד שיהיה נחמד בשנת 2025?
זהו.
בלי לוחות חזון משוכללים
בלי תוכניות של 15 שלבים
רק רגע אחד שאת גאה בו, דבר אחד לשחרר, ודבר אחד לקוות לו.
אז השנה, במקום לרדוף אחרי מושלם, תרדפי אחרי מה שמרגיש נכון.
בין אם זה ערב שקט, בילוי עם חברים או טלויזיה,
תבחרי בעצמך..
ובהצלחה במסע הצמיחה המבולגן, היפה והלא מושלם.
