אחד הדברים שעצרו אותי בתקופה הזו היתה נסיעה על הכביש
משום מה כל פעם שחשבתי לנהוג על כביש בינעירוני,
היו לי בראש את הסרטים הכי גרועים
והתלבטתי מה בדיוק עושים כשנמצאים על גשר בזמן אזעקה
ומה אם מישהו יחליט להשכב על הכביש
אבל מישהו אחר יחליט לדפוק גז בנסיון לברוח מהאזור…
אז אחרי שבשבוע הראשון קרסתי מכל סרטי הזוועות והמאבק ההסברתי,
ונאלצתי לבקש מאבא שלי שייקח אותי אליו
לחיבוק חם והרבה פינוק
התחלתי לנהוג בעיר…
זה היה מדאיג אבל עברתי את זה..
לפני שבועיים נסעתי לרמת גן להקליט את הפודקאסט עם גלית,
סיפרתי לה שפחדתי לנסוע כי אני לא יודעת מה לעשות בזמן אזעקה
ועם המזל שלי,
בדיוק כשהגעתי הביתה-היה אזעקה בכל האזור…
חודש עבר לו והעולם מתחיל לחזור לתפקד…
יש לי לפחות פעם בשבוע פגישות מחוץ להרצליה…
ביום חמישי החלטתי ואמרתי לעולם שהשבוע אני מתמודדת עם הפחד
ולא נותנת לזה לפגוע לי בעסק

יום שישי,
אני נוסעת לאבא שלי,
נסיעה בתוך העיר כשגוש איתי (התמונה צולמה כמה דקות לפני שיצאנו לדרך)
ועם המזל שלי-אזעקה.
עברו לי בראש של הסרטים.
בהתחלה בגלל שהייתי בצומת המשכתי לנסוע. כדיי לא לתקוע את הצומת
אחר כך וידאתי שאני לא חוסמת את הדרך
עצרתי את הרכב על המדרכה, יצאתי מהרכב
וחיבקתי את גוש על המדרכה
ועכשיו,
כשאני יודעת מה קורה במצב כזה
והראש שלי כבר לא צריך למלא את החלל בסרטי זוועה והמקרה הכי גרוע,
אני יכולה לעלות על כביש בין עירוני כי החשש דועך…
מקווה שגם אתן.ם ממשיכים לפרוץ את הגבולות שלכם
בכל תחום