שחיקה זה לא דבר נדיר, או נעים.
שחיקה יכולה להיגרם מכל מספר גורמים:
שעות ארוכות, קונפליקטים ותסכול הם רק חלק מהדברים שיכולים להשאיר כל עובד עם הרגשה כאילו הוא על סף שבירה מנטאלית, רגשית, או קריסה פיזית.
התרופה הקלה ביותר היא גם הברורה ביותר: לקחת קצת חופש.
לצאת לטיול או להקדיש כמה ימים בבית להתרעננות יכולים לאפס זמנית את שעון הלחץ שלך.
אבל לא כולם יש את ימי החופשה או האמצעים הכלכליים כדי לברוח, אז ייתכן שתצטרכי דרך חלופית להילחם בשחיקה.
הנה כמה דרכים להחזיר את עצמך למסלול כשאת לא יכולה לברוח.
לזהות את הסימנים
הצעד הראשון לקראת טיפול בשחיקה הוא להכיר בה.
״יש שלושה סימנים גדולים לשחיקה", אומרת הפסיכולוגית אלן הנדריקסן, מחברת הספר How to Be Yourself: Quiet Your Inner Critic and Rise Above Social Anxiety.
התשישות הראשונה, הרגשית, "זה בדיוק מה שזה נשמע: תחושה של סחוט וחסר מוטיבציה ועייף, פיזית ופסיכולוגית. זה נותן תחושה של לנוע בבוץ".
סימפטום נוסף הוא משהו שנקרא דה-פרסונליזציה, או "החלפה של מאפיינים עבור אדם אמיתי", אומר הנדריקסן .
את מפסיקה לראות את הלקוחות כאנשים ובמקום זאת רואה בהם נטל, מה שבונה תחושת טינה מתגברת.
הסימן הגדול האחרון לשחיקה, אומר הנדריקסן, הוא איבוד היכולת להתמקד. "[זה] בעצם לוקח יותר זמן ואנרגיה להשיג פחות", היא אומרת.
אם את שמה לב, שאת עובדת קשה ושעות ארוכות אבל משיגה הרבה פחות ממה שעשיתי בעבר- זה דגל אדום.
שחיקה, במובנים רבים, מרגישה דומה לדיכאון.
אבל בעוד שהשניים חולקים תכונות רבות, השחיקה נוטה להיות זמנית יותר מהמצב האפור המקיף של הדיכאון.
"אם אנשים מרגישים כאילו סדן נחת עליהם בעבודה אבל מתפרנסים בליגת הכדורגל או בשיעור הבישול שלהם, סביר להניח שזה לא דיכאון", אומרת הנדריקסן. "דיכאון צובע כל תחום בחיים, אבל שחיקה יכולה להיות יותר ספציפית לעבודה".
התחילי עם הפיזי
זה נשמע כמו קלישאה ישנה, אבל שינה, פעילות גופנית ותזונה נכונה יכולים לעשות פלאים למצב הרוח ולרמות המתח שלך.
למרבה הצער,
שחיקה עלולה לגרום לך להחליף הרגלים טובים לרעים, מה שיוצר מעגל קסמים. "עקבי אחר מלאי של כמה את שותה או כמה את ישנה, או כמה זמן מסך אתה צורכת, כדי לנסות להתגבר על הרגלים רעים שהתגנבו בגלל שאת מרגישה איטית או חסרת מוטיבציה", אומרת הנדריקסן. "זה ממש קל לתת לשחיקה ולטינה להפוך לגישה של 'מה לעזאזל' בכל הנוגע להרגלים האישיים שלנו".
זה יכול להיות מפתה להפחית אומללות עם שינה וממתקים בצהריים, אבל היתרונות הפיזיים של אכילה ושינה עולים היטב על הפרץ הזמני שתקבלי משינויים קצרי טווח.
כדאי גם לנסות לצמצם את זמן המסך ברגע שאת מסיימץ, במיוחד אם את כבר עובדת מול מסך.
האור הכחול הבוקע מהטלפון והמחשב שלך יכול להקשות עליך להירדם.
מסכים יכולים גם לגרום למאמץ בעיניים, מה שמוביל לכאבי ראש ולהגברת תחושות עייפות.
שקלי להחליף את הבולמוסים שלך ב-Netflix לזמן עם חברים, טיולים ארוכים או פעילויות אחרות שמרחיקות אותך מהאלקטרוניקה למשך כמה שעות לפחות.
תבני מחדש את הרגלי העבודה שלך
רוברט טייבי, עובד סוציאלי קליני מורשה ומחברם של מספר ספרים על בריאות הנפש, אומר שחשוב להבין כיצד הרגלי מקום העבודה הספציפיים שלך עשויים להשפיע על האושר שלך. "זה מסתכל על האישיות שלך", אומר טייבי. "מה העבודה שלך דורשת?
עד כמה את בשליטה? האם את מתקשה להאציל ולקבל עזרה בדברים?
האם את אובססיבית בגלל הנטייה לפרפקציוניסטיות?
אם את נוטה לדחות הכל לרגע האחרון, זה עשוי להיות שורש השחיקה שלך.
אם את מרגישה שלקחת על עצמך יותר מדי אבל לא רוצה להקצות משימות לאחרים, אולי זה מה שגורם לבעיות שלך.
גיווני את חייך מחוץ למשרד
אם העבודה התחילה לנקז את האנרגיה שלך, תאתרי פעילויות שמחדשות אנרגיה.
פגישה עם חברים נחשבת בדרך כלל כתרופה טובה לסיום יום עבודה,
אבל אם זה לא מרים אותך, אולי תעדיף לבלות את שעות החופש שלך בקריאת ספר טוב, או בבישול, או בלימודים של משהו שמרתק אותך.
רק תוודאי שזה משהו שאת רוצה לעשות ולא משהו שאת חושבת שאת צריכה לעשות. כל כך הרבה פעמים אנחנו עושים דברים שטובים לנו, אבל אז זה הופך לעוד מטלה, גם אם המטרה שלה היתה לכיף וחידוש אנרגיה.
וזכרי להפריד בינך לחיי העבודה.
אנשים הסובלים משחיקה נוטים לקשור את זהותם בצורה חזקה יותר לעבודתם. אם כל ההערכה העצמית והזהות שלך מתרכזים רק בזמן שאת עובדת, הסיכון שלך לשחיקה עולה, כי את חוששת שדברים ישתנו.
דעי מתי אתה באמת צריך חופש
לפעמים, לא משנה כמה את מנסה להפיק את המיטב מהשחיקה בעבודה, את באמת צריך חופש.
אם את בנקודה שבה את מקריבה את הבריאות שלך בשביל העבודה, זה סימן.
הגוף שלך אומר לך שיש כאן בעיה.
אפילו יום חופש אחד עשוי לעזור לך לחזור למסלול.
את יכולה להגיד לעצמך, ״אני לוקחת יום בריאות הנפש'"
במטרה להחזיר את הפרודוקטיביות שלך ולהחזיר את האנרגיה הדרושה כדי לבצע את העבודה בפועל.