admin עוד כמה שעות שוב מגיע השלב הזה,
נגמר יום הזכרון ובבום נכנס יום העצמאות
השילוב הזה דופק את המח, דופק את הרגש
כי איך אפשר רגע אחד לבכות ולחשוב על כל אלו שנהרגו
ובשניה אחת, חגיגות, זיקוקים (או לפחות המנהג) ומסיבה…
את הסוויץ הזה אנחנו עושים הרבה בחיים…
כשנכנסים למבחן מצפים מאיתנו ברגע אחד לשכוח מכל מה שקורה מסבבנו ולהתרכז רק בדף שמולנו ובשאלות ששואלים אותנו
בתחרות מצפים שברגע שנשמעה יריית האקדח, נתחיל לרוץ/להאבק
ב00:00 בלילה כשנכנסת היומולדת, מצפים שנשמח ונגדל
כשהשעון המעורר מצלצל, שנתעורר, נתאפס ונתפקד
רוב התגובות שלנו, האינסטינקטים פועלים בדיוק על זה
על הסוויץ הזה
האם זה משהו שאפשר לאמן?
בהחלט
ולפעמים הוא גם מגיע בזמנים לא צפויים…
למשל אצלי, בזמן השבעה של אמא שלי, עדיין קיימתי וובינר שהתחייבתי אליו לפני.
היתה לי את ההזדמנות לדחות אותו,
אף אחד לא היה אומר לי כלום על זה
אבל בפנים, רציתי להעביר אותו.
האם זו בריחה?
לא חושבת…
יש שיקראו לזה מסכה
אולי אפילו רובוט
אבל היכולת לנתק את הרגש, את הרעשים מסביב
להתרכז במה שמולנו ולתת את מלוא האנרגיה לזה
זה סוויץ יעיל
שכדאי גם לך לאמץ…
איך תדעו אם יש לכם?
בקלות…
תנסו להתעורר ב5 ותבדקו אם לחישות השטן גורמות לכם להשאר במיטה או שהצלחתם לקפץ כמו נמר החוצה
אחרי שעשיתם את ה10 ברפיז/20דק ריצה או שפשוט הגעתם לקיר הדמיוני הזה שאתם לא חושבים שאתם יכולים אחרי-ותנו עוד פוש אחד בלי להתייחס לכאב ולרעשים בראש
הצלחתם? מעולה הסוויץ עובד
לא הצלחתם? ספרו לי איך אתם הולכים לעבוד על זה…
