גור מחכה לאימוץ

לפני שבועיים וחצי בערך
ראיתי פרסום של חברה
שיש אצלה 3 גורים באומנה והיא מתקשה להחזיק אותם
הצעתי סיוע…
וביום שבת לפני שבועיים
הגיעו אליי 3 גורים (תמונה מצורפת)

בהתחלה…
קראתי להם
גור 1, גור 2 וגור 3
אפילו כשאמרו לי בעמותה לתת להם שמות
כדיי שנוכל לזהות אותם,
הלכנו על מוטיב של דיסני,
מה שעלה בגוגל…
(הכל כדיי לא להשקיע מחשבה ולהקשר…)

ֿהתחלנו את השבועיים בידיעה
שהם אצלי לפחות לשבוע וחצי, עד שיקבלו שבב וחיסון ראשון
ובמקביל, מבצע פרסומים והעברת לידים לעמותה

עם הזמן עשה רושם ששני הזכרים מצאו בית
אבל יסמין, הקטנה והשברירית (יחסית) תשאר אצלי
אני כבר התחלתי להתכרבל עם יסמין,
לפנק אותה
כששני הזכרים משחקים ומציקים אחד לשני..

אתמול גיליתי להתפתעתי שאחד הזכרים ויסמין אומצו
זה אומר שגיני (השחור לבן) נשאר אצלי וממתין לאימוץ

הלב טיפה התכווץ אבל שמחתי שאימצו את יסמין,
כי יחד עם החשש שלא יאמצו אותה, 
עלו גם מחשבות להשאיר אותה כאחות קטנה לגוש…
אבל מחשבות משלהן ומציאות משלהן

ואתמול בלילה…
לג׳יני ולי היה קשה לעבור לילה
בלי כל החבורה…

חשבת פעם לעשות אומנה?  
לטפל, להתפתח, לגדל ואולי אפילו לחנך מישהו
שבסוף מישהו אחר יקח עליו את האחריות
שזה יעבור לאדם של מישהו אחר
שאת לא תראי את התוצאה הסופית.

יצא לך לחשוב על זה פעם פרויקט
שאת מתחילה לגדל מאפס |
יש לך רעיון
לאט לאט את מתחילה להכניס אליו עוד אנשים
שיהיו מעורבים
ואז לשחרר ולתת למישהו אחר לסיים את העבודה
תצליחי לצאת?
לתת את המסכות למישהו אחר שלא היה שם מהתחלה…

תחשבי כמה זה קשה זה קשה לשחרר גם בעסק
הרגע הזה שצריך להכניס את העובד הראשון
הרגע הזה שצריך להחליט של: הנה אני סומכת על הבנאדם ואני נותנת לו לטעות
אני נותנת לו לעשות את הטעויות שלו כי גם אני הייתי צריכה לעשות את הטעויות של עצמי
ואני יודעת אני הייתי הכי ביקורתית כלפי עצמי
אבל אני לא יכולה להיות ככה ביקורתית כלפי מישהו אחר
 גם אותי זה לא קידם לשום מקום

את כל הנושא הזה של האחריות הקיצונית 
שמצד אחד אני לוקחת אחריות על הכל
ומצד שני לתת גם למישהו מתחתיי להיות באחריות קיצונית
 ולסמוך עליו…
בדיוק קראתי על זה בספר ״אחריות וניצחון״ של ג׳וקו וילינק ולייף באבין 
והכנתי פרק סיכום מעולה עליו
יעלה בפודקאסט בחמישי 🙂