admin שנה היא 1976.
אנדרס אריקסון וביל צייס מתחילים מחקר של 10 אלף שעות.
המחקר פשוט,
הם מנסים לשחזר מאמר מ1929 שם במשך 4 חודשים הצליח תלמיד לעבור משינון מחרוזת בעלת 9 ספרות למחרוזת בעלת 13 ספרות והשני מ11 ספרות ל15 ספרות.
לאריקון ולצ'ייס היו שתי שאלות לגבי התוצאות שהם רצו להתייחס אליהם במחקר שלהם:
"האם שיפור מסוג זה ניתן לשכפול?"
"ואם כן, איך זה היה אפשרי?"
לאחר מחקר של כמה שנים הם גילו שתרגול מיומנות במשך 100 שעות תביא את האדם המתרגל לרמת מיומנות בין לאומית
כך שמספיק שנתרגל 18 דקות ביום של מיומנות ספציפית חדשה,
ובתוך שנה נשלוט בה.
הצלחה מהירה היא קריטית מכיוון שרוב אנשי המקצוע שמלהטטנים בעבודה, משפחה ותחביבים אינם מתמידים במיומנויות כאשר אין יתרונות מוחשיים גדולים. לא רק זה, אין מנוס מהעובדה שלהיות גרוע במשהו זה לא כיף כמו להיות מעולה במשהו, וקשה להתמיד במשהו שאנחנו לא נהנים ממנו:
"דברים רבים אינם מהנים עד שאתה טוב בהם. לכל מיומנות יש מה שאני מכנה מחסום תסכול, פרק זמן שבו אתה נורא לא מיומן ואתה מודע לעובדה הזו עד כאב". – ג'וש קאופמן
