אחת הדילמות הקשות והמעצבנות שאני נתקלת בהן יום יום
זה לדעת מתי לשחרר, מתי להפסיק להלחם בתחנות רוח…

מאז שהפסקתי לנסות לעשות הכל מושלם
והתחלתי לצאת לאוויר עם דברים שהם על ה80% 
נכנסתי למיינדסט שתמיד יש מה לשפר 
ושאני לא ״כלבה קטנה״ שרואה מכשול ומוותרת

אבל מתי זה הויתור שלי, הכשלון
ומתי זה להבין שאני מבזבזת את הזמן על משהו שהוא לא שווה את זה?איך יודעים מתי הגיע הזמן למתוח את הקו?

הנתונים והאובייקטיביות הנכונים יכולים להיות גלגל ההצלה שלך בבחירות הללו. רק צריך להתחבר אליהם.

אז לא…
אין לי פתרון קסם לרגע הזה,
ועדיין בכל פעם שאני ״נוטשת״ פרוייקט 
יש בי את המקום הזה שמסביר לי למה עוד יום אחד של עבודה תביא את ההצלחה

כמו שבכל פעם שאני מרגישה את הגוף הכואב באימון,
אני עדיין לא יודעת אם זה באמת קריאה של הגוף להגיד לי לעצור קצת
או שזה רק החוסר נוחות של פריצת הגבולות…

בכל יום אני לומדת עוד קצת על עצמי ועל הגבול הזה
והיום אני אשמח לדעת,
איך את.ה מתמודד.ת עם הדילמה הזו?
איך את.ה יודע.ת מתי לשחרר?

You may also like

כתיבת תגובה